הזכות להחזר מע"מ למשלם הוצאות למדינה במסגרת הליכים משפטיים שנהל נגדה

בפני תביעה על סך של 1,237 ש"ח שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. עניינה של התביעה הוא החזר סכום שהתובע שילם למדינה במסגרת הליכים משפטיים שניהל נגדה.

הרקע  

במסגרת תביעת התובע כנגד משרד החינוך בת"א 016199/00, בש"א 170600/05 (להלן:" הבש"א"), ביקש התובע לתקן כתב תביעתו. ביום 26.10.2005, החליטה כבוד השופטת מארק להתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו בזו הלשון:

"על המבקש לשלם למשיבה  הוצאות הבקשה, ובגין הצורך להגיש כתבי טענות חדשים, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 7,500ש"ח, בתוספת מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק, מיום מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל"  (להלן:"ההחלטה")

התובע העביר לנתבעת שיק בסך של  8,824 ש"ח המהווה סך של 7,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית וסכום נוסף בשיעור המע"מ, וביקש מהמדינה להמציא לו חשבונית מס, כדי שיוכל לקזז באמצעותה מס תשומות.

המדינה לא נעתרה לבקשת התובע להנפיק לו חשבונית, אך נתנה בידיו אישור מיום ,12/12/05 חתום בידי גב' נאוה שלומיאן ממשרד המשפטים פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) ובו כתוב כהאי לישנא:

"הריני לאשר קבלת שיק ע"ס 8,824 ש"ח הכולל קרן של 7,500 ש"ח + מע"מ 1,237 ש"ח + הפרשי הצמדה וריבית כמפורט בחשבון המצ"ב קבלה תשלח עם פרעון השיק"

ביום 29/12/05 קיבל התובע קבלה על סך של 8,824 ש"ח שממנה עולה שהיא ניתנה כאישור לתשלום עבור החוב/ההוצאות בתיק הנ"ל. הקבלה חתומה גם היא על ידי גב' נאוה שלומיאן מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

ביום 20/1/06 פנה התובע בכתב לגב' שלומיאן מפרקליטות מחוז ת"א בבקשה להנפיק לו חשבונית מס כשהוא מצוייד במכתב מרואה החשבון שלו. לשיטת התובע, לדברי רוה"ח   , רק באמצעות החשבונית יוכל לקזז את מס תשומות בשיעור המע"מ 1,237 ש"ח. מן הראוי לציין כי במכתב של רואי החשבון לא נכתב כי התובע יוכל לקזז מס תשומות בגין ההוצאה הספציפית נשואת תיק זה, אלא נכתב בו באופן כללי:

"כרואי החשבון שלך, הננו לציין כי קיזוז מס תשומות בדיווח למע"מ ניתן להיעשות רק על פי חשבונית מס שהוצאה לך כדין".

נאמר כבר עתה, שעל קביעה זו של רואי החשבון של התובע הנגזרת והולמת את הוראות חוק המע"מ אין חולקין. המחלוקת בין הצדדים היא בין היתר בשאלה: בהנחה שהתובע היה מקבל חשבונית מס,  האם היה רשאי לקזז מס תשומות בגין התשלום אם לאו. דהיינו, האם מדובר בעסקה כמשמעות היגד זה בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן - " חוק מע"מ"). 

התובע טוען אפוא כי נוכח העובדה שהמדינה לא הנפיקה לו חשבונית מס,  לא הייתה זכאית לגבות את סכום המע"מ שנגבה לאור החלטת כב' השופטת מארק. לפיכך על המדינה להשיב לו את הסך של 1,237 ש"ח - הסכום הנתבע בתביעה זו.  

טענות הנתבעת - המדינה סבורה שאין מקום להוצאת חשבונית מס או להשיב לתובע את הסך של 1,237 ש"ח.  נמוקי המדינה מתמצים בנקודות שלהלן:  

-         המדינה היא מלכ"ר ואינה נכנסת להגדרת עוסק שבחוק מס ערך מוסף ולכן אין עליה חובה להנפיק חשבונית מס.

-          לא ניתן לראות בסכום ששולם מכירת עסק או מתן שירות ולכן התשומות בגינן אינן מותרות בניכוי. דהיינו, ההוצאות ששולמו על ידי התובע אינן נכללות בהגדרת עיסקה שבחוק מע"מ. לכן, אפילו הייתה מונפקת לתובע חשבונית מס לא היה רשאי לקזז מס תשומות מהתשלום שביצע.

-         על פי הוראת תקנה 512 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד 1984), כאשר בית המשפט פוסק שכ"ט עו"ד, ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם עליו במובחן מתשלום סכום מע"מ. דהיינו סכום בשיעור המע"מ שאינו מהווה תשלום מס ערך מוסף.  לפיכך טוענת הנתבעת שכאשר ביהמ"ש ובמקרה דנן, כב' השופטת מארק, פסק "הוצאות משפט בתוספת מע"מ" לטובת הנתבעת בת.א 016199/00, חזקה כי הכוונה הייתה לשכ"ט עו"ד, שכן רק באשר לשכ"ט עו"ד קובעות התקנות תוספת בסכום השווה למע"מ.

-         סעיף 9 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) התשי"ח 1958, דין המדינה כדין כל בעל דין ודין המדינה המיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה כדין בעל דין המיוצג על ידי עורך דין. לפיכך הסעיף משווה את ההוצאות המשתלמות למדינה להוצאות המשתלמות למתדיינים פרטיים. כשם שמתדיין פרטי אינו צריך להנפיק חשבונית מס וזכאי לקבל את הסכום השווה למע"מ כך אין המדינה חייבת להוציא חשבונית ויכולה היא לגבות את הסכום השווה למע"מ.

הכרעה

במסגרת הליכים שניהל התובע כנגד המדינה חוייב לשלם לה סכום של 8,824 ש"ח שמורכב מסך של 7,500 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ובתוספת סך של 1,237 ש"ח (מהותם של כל אחר ממרכיבי הסכום ששולם ידונו בהמשך).